Tehilim 149 – קמ״ט
הַלְלוּ יָהּ שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים׃
יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בְּנֵי־צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם׃
יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ־לוֹ׃
כִּי־רוֹצֶה יְהוָה בְּעַמּוֹ יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה׃
יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָם׃
רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם׃
לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם תּוֹכֵחֹת בַּל־אֻמִּים׃
לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל׃
לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב הָדָר הוּא לְכָל־חֲסִידָיו הַלְלוּ־יָהּ׃
הַ֥לְלוּ יָ֨הּ ׀ שִׁ֣ירוּ לַֽ֭יהוָה שִׁ֣יר חָדָ֑שׁ תְּ֝הִלָּת֗וֹ בִּקְהַ֥ל חֲסִידִֽים׃
יִשְׂמַ֣ח יִשְׂרָאֵ֣ל בְּעֹשָׂ֑יו בְּנֵֽי־צִ֝יּ֗וֹן יָגִ֥ילוּ בְמַלְכָּֽם׃
יְהַֽלְל֣וּ שְׁמ֣וֹ בְמָח֑וֹל בְּתֹ֥ף וְ֝כִנּ֗וֹר יְזַמְּרוּ־לֽוֹ׃
כִּֽי־רוֹצֶ֣ה יְהוָ֣ה בְּעַמּ֑וֹ יְפָאֵ֥ר עֲ֝נָוִ֗ים בִּישׁוּעָֽה׃
יַעְלְז֣וּ חֲסִידִ֣ים בְּכָב֑וֹד יְ֝רַנְּנ֗וּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָֽם׃
רוֹמְמ֣וֹת אֵ֭ל בִּגְרוֹנָ֑ם וְחֶ֖רֶב פִּֽיפִיּ֣וֹת בְּיָדָֽם׃
לַעֲשׂ֣וֹת נְ֭קָמָה בַּגּוֹיִ֑ם תּֽ֝וֹכֵחֹ֗ת בַּל־אֻמִּֽים׃
לֶאְסֹ֣ר מַלְכֵיהֶ֣ם בְּזִקִּ֑ים וְ֝נִכְבְּדֵיהֶ֗ם בְּכַבְלֵ֥י בַרְזֶֽל׃
לַעֲשׂ֤וֹת בָּהֶ֨ם ׀ מִשְׁפָּ֬ט כָּת֗וּב הָדָ֣ר ה֭וּא לְכָל־חֲסִידָ֗יו הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃
hallou yah chiyrou layhvah chiyr ’hadach tehilato biqhal ’hasiydiym
yisma’h yisraél bé’osayv bénéy-tsiyon yagiylou vemalkam
yehallou chémo vema’hol bétof ve’hinor yezamrou-lo
kiy-rotséh Ado-naï bé’amo yefaér ’anaviym biychou’ah
yalézou ’hasiydiym bé’havod yerannou ’al-michkévotam
rommot él bigronam ve’hérév piyfiyot béyadam
la’asot neqamah bagoyim to’hé’hot bal-oumiym
lésor mal’héyhém béziqiym veni’hbédéyhém bé’havléy varzél
la’asot bahém michpat katouv hadar hou lé’hal-’hasiydayv hallou-yah
Alléluia! Chantez à l’Éternel un cantique nouveau, que ses louanges retentissent dans l’assemblée des hommes pieux!
Qu’Israël se réjouisse de son créateur, que les fils de Sion éclatent en transports pour leur Roi!
Qu’ils glorifient son nom avec des instruments de danse, le célèbrent au son du tambourin et de la harpe!
Car l’Éternel prend plaisir à son peuple, il entoure les humbles de salut comme d’une parure.
Les hommes pieux peuvent exulter avec honneur, entonner des chants sur leurs lits de repos.
Des hymnes louangeurs de Dieu sur les lèvres, une épée à deux tranchants dans leur main,
ils tireront vengeance des peuples, infligeront des châtiments aux nations.
Ils attacheront leurs rois par des chaînes, et leurs nobles par des entraves de fer.
Ainsi ils exécuteront contre eux l’arrêt consigné par écrit: ce sera un titre de gloire pour tous ses fidèles. Alléluia!