Tehilim 47 – מ״ז
לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי־קֹרַח מִזְמוֹר׃
כָּל־הָעַמִּים תִּקְעוּ־כָף הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה׃
כִּי־יְהוָה עֶלְיוֹן נוֹרָא מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל־כָּל־הָאָרֶץ׃
יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ׃
יִבְחַר־לָנוּ אֶת־נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר־אָהֵב סֶלָה׃
עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה יְהֹוָה בְּקוֹל שׁוֹפָר׃
זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃
כִּי מֶלֶךְ כָּל־הָאָרֶץ אֱלֹהִים זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃
מָלַךְ אֱלֹהִים עַל־גּוֹיִם אֱלֹהִים יָשַׁב עַל־כִּסֵּא קָדְשׁוֹ׃
נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם כִּי לֵאלֹהִים מָגִנֵּי־אֶרֶץ מְאֹד נַעֲלָה׃
לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר׃
כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף הָרִ֥יעוּ לֵ֝אלֹהִ֗ים בְּק֣וֹל רִנָּֽה׃
כִּֽי־יְהוָ֣ה עֶלְי֣וֹן נוֹרָ֑א מֶ֥לֶךְ גָּ֝דוֹל עַל־כָּל־הָאָֽרֶץ׃
יַדְבֵּ֣ר עַמִּ֣ים תַּחְתֵּ֑ינוּ וּ֝לְאֻמִּ֗ים תַּ֣חַת רַגְלֵֽינוּ׃
יִבְחַר־לָ֥נוּ אֶת־נַחֲלָתֵ֑נוּ אֶ֥ת גְּא֨וֹן יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁר־אָהֵ֣ב סֶֽלָה׃
עָלָ֣ה אֱ֭לֹהִים בִּתְרוּעָ֑ה יְ֝הֹוָ֗ה בְּק֣וֹל שׁוֹפָֽר׃
זַמְּר֣וּ אֱלֹהִ֣ים זַמֵּ֑רוּ זַמְּר֖וּ לְמַלְכֵּ֣נוּ זַמֵּֽרוּ׃
כִּ֤י מֶ֖לֶךְ כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים זַמְּר֥וּ מַשְׂכִּֽיל׃
מָלַ֣ךְ אֱ֭לֹהִים עַל־גּוֹיִ֑ם אֱ֝לֹהִ֗ים יָשַׁ֤ב ׀ עַל־כִּסֵּ֬א קָדְשֽׁוֹ׃
נְדִ֘יבֵ֤י עַמִּ֨ים ׀ נֶאֱסָ֗פוּ עַם֮ אֱלֹהֵ֪י אַבְרָ֫הָ֥ם כִּ֣י לֵֽ֭אלֹהִים מָֽגִנֵּי־אֶ֗רֶץ מְאֹ֣ד נַעֲלָֽה׃
lamnatsé’ha livnéy-qora’h mizmor
kal-ha’amiym tiqou-’haf hariyou lélohiym béqol rinah
kiy-Ado-naï ’élyon nora mélé’h gadol ’al-kal-haaréts
yadbér ’amiym ta’htéynou ouloumiym ta’hat ragléynou
yiv’har-lanou ét-na’halaténou ét geon ya’aqov achér-ahév sélah
’alah elohiym bitrou’ah Ado-naï béqol chofar
zamrou elohiym zamérou zamrou lémalkénou zamérou
kiy mélé’h kal-haaréts elohiym zamrou maskiyl
mala’h elohiym ’al-goyim elohiym yachav ’al-kisé qadcho
nediyvéy ’amiym néesafou ’am elohéy avraham kiy lélohiym maginéy-éréts méod na’alah
Au chef des chantres. Par les fils de Coré. Psaume.
Vous tous, ô peuples, battez des mains; faites retentir des cris de joie en l’honneur de Dieu!
Car l’Éternel est élevé, redoutable, un grand roi sur toute la terre.
Il a soumis des nations à notre empire, jeté des peuples sous nos pieds.
Il a choisi pour nous notre héritage, l’orgueil de Jacob qu’il affectionne. Sélah!
Dieu s’élève dans les hauteurs parmi les acclamations, l’Éternel, au son de la trompette.
Chantez Dieu, chantez! Chantez notre roi, chantez!
Car Dieu est roi de toute la terre: entonnez un solennel cantique.
Dieu règne sur les peuples, Dieu siège sur son trône de sainteté.
Que les plus nobles d’entre les nations s’assemblent le peuple du Dieu d’Abraham! Car de Dieu relèvent ceux qui sont les boucliers de la terre: il est souverainement élevé.