Tehilim 116 – קט״ז
אָהַבְתִּי כִּי־יִשְׁמַע יְהוָה אֶת־קוֹלִי תַּחֲנוּנָי׃
כִּי־הִטָּה אָזְנוֹ לִי וּבְיָמַי אֶקְרָא׃
אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי־מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא׃
וּבְשֵׁם־יְהוָה אֶקְרָא אָנָּה יְהוָה מַלְּטָה נַפְשִׁי׃
חַנּוּן יְהֹוָה וְצַדִּיק וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם׃
שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְהֹוָה דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ׃
שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי כִּי־יְהוָה גָּמַל עָלָיְכִי׃
כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת אֶת־עֵינִי מִן־דִּמְעָה אֶת־רַגְלִי מִדֶּחִי׃
אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְהוָה בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים׃
הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר אֲנִי עָנִיתִי מְאֹד׃
אֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי כָּל־הָאָדָם כֹּזֵב׃
מָה־אָשִׁיב לַיהוָה כָּל־תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי׃
כּוֹס־יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יְהוָה אֶקְרָא׃
נְדָרַי לַיהוָה אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה־נָּא לְכָל־עַמּוֹ׃
יָקָר בְּעֵינֵי יְהוָה הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו׃
אָנָּה יְהוָה כִּי־אֲנִי עַבְדֶּךָ אֲנִי־עַבְדְּךָ בֶּן־אֲמָתֶךָ פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי׃
לְךָ־אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה וּבְשֵׁם יְהוָה אֶקְרָא׃
נְדָרַי לַיהוָה אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה־נָּא לְכָל־עַמּוֹ׃
בְּחַצְרוֹת בֵּית יְהוָה בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלִָם הַלְלוּ־יָהּ׃
אָ֭הַבְתִּי כִּֽי־יִשְׁמַ֥ע ׀ יְהוָ֑ה אֶת־ק֝וֹלִ֗י תַּחֲנוּנָֽי׃
כִּֽי־הִטָּ֣ה אָזְנ֣וֹ לִ֑י וּבְיָמַ֥י אֶקְרָֽא׃
אֲפָפ֤וּנִי ׀ חֶבְלֵי־מָ֗וֶת וּמְצָרֵ֣י שְׁא֣וֹל מְצָא֑וּנִי צָרָ֖ה וְיָג֣וֹן אֶמְצָֽא׃
וּבְשֵֽׁם־יְהוָ֥ה אֶקְרָ֑א אָנָּ֥ה יְ֝הוָ֗ה מַלְּטָ֥ה נַפְשִֽׁי׃
חַנּ֣וּן יְהֹוָ֣ה וְצַדִּ֑יק וֵ֖אלֹהֵ֣ינוּ מְרַחֵֽם׃
שֹׁמֵ֣ר פְּתָאיִ֣ם יְהֹוָ֑ה דַּ֝לּוֹתִ֗י וְלִ֣י יְהוֹשִֽׁיעַ׃
שׁוּבִ֣י נַ֭פְשִׁי לִמְנוּחָ֑יְכִי כִּֽי־יְ֝הוָ֗ה גָּמַ֥ל עָלָֽיְכִי׃
כִּ֤י חִלַּ֥צְתָּ נַפְשִׁ֗י מִ֫מָּ֥וֶת אֶת־עֵינִ֥י מִן־דִּמְעָ֑ה אֶת־רַגְלִ֥י מִדֶּֽחִי׃
אֶ֭תְהַלֵּךְ לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה בְּ֝אַרְצ֗וֹת הַֽחַיִּֽים׃
הֶ֭אֱמַנְתִּי כִּ֣י אֲדַבֵּ֑ר אֲ֝נִ֗י עָנִ֥יתִי מְאֹֽד׃
אֲ֭נִי אָמַ֣רְתִּי בְחָפְזִ֑י כָּֽל־הָאָדָ֥ם כֹּזֵֽב׃
מָֽה־אָשִׁ֥יב לַיהוָ֑ה כָּֽל־תַּגְמוּל֥וֹהִי עָלָֽי׃
כּוֹס־יְשׁוּע֥וֹת אֶשָּׂ֑א וּבְשֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֶקְרָֽא׃
נְ֭דָרַי לַיהוָ֣ה אֲשַׁלֵּ֑ם נֶגְדָה־נָּ֝֗א לְכָל־עַמּֽוֹ׃
יָ֭קָר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה הַ֝מָּ֗וְתָה לַחֲסִידָֽיו׃
אָֽנָּ֣ה יְהוָה֮ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ אֲֽנִי־עַ֭בְדְּךָ בֶּן־אֲמָתֶ֑ךָ פִּ֝תַּ֗חְתָּ לְמוֹסֵרָֽי׃
לְֽךָ־אֶ֭זְבַּח זֶ֣בַח תּוֹדָ֑ה וּבְשֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֶקְרָֽא׃
נְ֭דָרַי לַיהוָ֣ה אֲשַׁלֵּ֑ם נֶגְדָה־נָּ֝֗א לְכָל־עַמּֽוֹ׃
בְּחַצְר֤וֹת ׀ בֵּ֤ית יְהוָ֗ה בְּֽת֘וֹכֵ֤כִי יְֽרוּשָׁלִָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃
ahavtiy kiy-yichma Ado-naï ét-qoliy ta’hanounay
kiy-hitah azno liy ouvyamay éqra
afafouniy ’hévléy-mavét oumtsaréy chéol métsaouniy tsarah veyagon émtsa
ouvchém-Ado-naï éqra anah Ado-naï maltah nafchiy
’hanoun Ado-naï vetsadiyq vélohéynou méra’hém
chomér petayim Ado-naï dalotiy veliy yehochiy’a
chouviy nafchiy limnou’hay’hiy kiy-Ado-naï gamal ’alay’hiy
kiy ’hilatsta nafchiy mimavét ét-’éyniy min-dim’ah ét-ragliy midé’hiy
éthalé’h lifnéy Ado-naï béartsot ha’hayiym
héemantiy kiy adabér aniy ’aniytiy méod
aniy amartiy ve’hafziy kal-haadam kozév
mah-achiyv layhvah kal-tagmoulohiy ’alay
kos-yechouot ésa ouvchém Ado-naï éqra
nedaray layhvah achalém négdah-na lé’hal-’amo
yaqar bé’éynéy Ado-naï hamavtah la’hasiydayv
anah Ado-naï kiy-aniy ’avdé’ha aniy-’avdé’ha bén-amaté’ha pita’hta lémoséray
lé’ha-ézba’h zéva’h todah ouvchém Ado-naï éqra
nedaray layhvah achalém négdah-na lé’hal-’amo
bé’hatsrot béyt Ado-naï béto’hé’hiy yerouchalaim hallou-yah
J’aime que l’Éternel écoute ma voix, mes supplications,
qu’il incline son oreille vers moi, alors que je l’invoque chaque jour de ma vie.
Les liens de la mort m’avaient enveloppé, les angoisses du Cheol m’avaient étreint; j’avais éprouvé détresse et douleurs.
Mais j’ai invoqué le nom du Seigneur: “Ah! de grâce, Seigneur, sauve mon âme!”
Clément est l’Éternel et juste, notre Dieu est compatissant.
L’Éternel protège les simples; j’étais abaissé, et il m’a porté secours.
Reviens, ô mon âme, à ta quiétude, car l’Éternel te comble de ses bienfaits.
Oui, tu as préservé mon âme de la mort, mes yeux des larmes, mes pieds de la chute.
Je circulerai devant le Seigneur, dans les terres des vivants.
Je suis plein de foi quand je parle, si humilié que je puisse être.
[Pourtant] j’avais dit dans ma précipitation: “Tout dans l’homme est trompeur!”
Que ferai-je pour l’Éternel en retour de toutes ses bontés pour moi?
Je lèverai la coupe du salut, et proclamerai le nom de l’Éternel.
Mes vœux, je les acquitterai envers l’Éternel, à la face de tout son peuple.
Une chose précieuse aux regards de l’Éternel, c’est la mort de ses pieux serviteurs.
Oh! grâce, Seigneur, car je suis ton serviteur, je suis ton serviteur, fils de ta servante: puisses-tu dénouer mes liens!
A toi, j’offrirai un sacrifice de reconnaissance, et je proclamerai le nom du Seigneur.
Mes vœux, je les acquitterai envers l’Éternel, à la face de tout son peuple,
dans les parvis de la maison de l’Éternel, dans ton enceinte, ô Jérusalem. Alléluia!